יום ראשון, 19 באפריל 2020

סיפור ההצלה של מלכה נשר בשנת 1944 בהונגריה

סיפור ההצלה של מלכה נשר בשנת 1944 בהונגריה

(כפי שסיפרה הבת - אסתי כהן, מראיינת - הנכדה אורית מלכה סטרוק
שודר לראשונה ברדיו גלי-ישראל, ביום השואה הבינלאומי, 27 בינואר 2015)

להקלטה הזו יש שני חלקים:

חלק א' - הונגריה עד 1944, צלינה המלאך השומר, הגרמנים באים, הבריחה והמסתור - להאזנה - נא להקליק כאן




יום שלישי, 15 במרץ 2011

הזמנה לערב הוקרה ביום שלישי הקרוב 22.3.11

ערב ההוקרה ליצירתה של המשוררת מלכה נשר ז"ל יתקיים בחסות אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, ב"בית הסופר" ע"ש שאול טשרניחובסקי, באולם ביאליק, רחוב קפלן 6, תל-אביב.
הציבור מוזמן, הכניסה חופשית.

תכנית הערב:
התכנסות וכיבוד קל מ-19:30 עד 20:00
המשורר בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים
המשוררת דורית ויסמן תקרא משירי מלכה נשר ותשוחח עליהם
קטעי נגינה - רפי סקורקה
המשורר מירון ח. איזקסון ידבר על שני מוטיבים בשירתה של מלכה נשר
קריאה משירי המשוררת - ליביה חכמון
דברים על אמא - אסתר כהן, בתה של המשוררת
ד"ר ז'יל אמויאל - מנחה
סיום משוער - 21:30

לרשות המשתתפים תעמוד הסעה מירושלים ומחיפה.
ההסעה תצא מירושלים מבנייני האומה בשעה 18:15
כדי לשמור מקום בהסעות נא להודיע על בואכם לאירוע עד 20.3.11
לבאים מירושלים: טלפון 02-6413266 או esthi1@netvision.net.il
לבאים מחיפה: טלפון 04-8256643 או aer4301@aerodyne.technion.ac.il



המלצה להגיע לערב ההוקרה לשיריה של המשוררת מלכה נשר פורסמה בפורום "תרבות הונגריה" בפורטל תפוז
ובאתר האירועים של תל-אביב
ביקורת חיובית על שיריה של מלכה נשר כתב ארז שוייצר בחלקה השני של הרשימה בעיתון "הארץ" ב-18 במאי 2010

השיר - על ערש דוי



עַל עֶרֶשֹ דְּוַי


בְּיָד רַכָּה אֵלֶיךְ הֲרִימֵנִי,
לָמוּת לֹא יִכְאַב לִי לְלֹא עֵת.
אַתָּה יְצַרְתַּנִי, אַתָּה תְּמִיתֵנִי –
לִבִּי כְּבָר לֹא יְרַטֵּט.
אִם תִּתְּנֵנִי לִחְיוֹת, אוֹדֶה עַל חַסְדֶּךָ,
אִם תִּקָּחֵנִי, אָנָּא קַח.
בְּאוֹר יַשִֹּיגוּנִי רֹב רַחֲמֶיךָ,
כִּלְאִי הָאַרְצִי יִפָּתַח.
רַק זֹאת אֵדַע: מִיָּדְךָ לִי הַמָּוֶת,
הֶחֳלִי וְעֶרֶשֹ הַדְּוָי;
לֹא קִנְאַת הַשָֹּטָן דְּחָפַתְנִי עַד ֹשֶבֶר,
לֹא עָרְמָתוֹ תִּגְזֹל אֶת חַיָּי.

אֵדַע: אֲהַבְתַּנִי וְלֹא ֹשְכַחְתַּנִי,
עַל נַפְֹשִי רַק אַתָּה הַֹשַּלִּיט,
לִיקֹד בְּיִסּוּרַי לָכֵן הִנַּחְתַּנִי,
כִּי תֹאהֲבֵנִי, אָב וְעָמִית.
אַל תָּסִיר מֵעָלַי אֶת יָדְךָ הָאוֹהֶבֶת,
הָיִיתִי טְהוֹרָה בַּלֵּב,
נַפְֹשִי גַם עַתָּה רַק מִמְּךָ ֹשוֹאֶבֶת,
בֶּחֳלִי, בַּיָּגוֹן הַצּוֹרֵב...
אַל תַּעַזְבֵנִי, ֹשוֹכֵן הָרָקִיעַ,
הַזּוֹרֵחַ בְּאוֹר כָּל כּוֹכָב.
אִם יָדְךָ עַל לִבִּי הַפָּצוּעַ תַּנִּיַח –
הַמָּוֶת לִי כְלָל לֹא יִכְאָב...


הופיע ב"דבר הפועלת", בשנת ה-25, חוברת 6 (יוני 1958).


כל כתבי מלכה נשר בעברית, כרך א', עמ' 113

השיר - מטמורפוזה


מֵטָמוֹרְפוֹזָה

לזכר חללי השואה
וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי 
וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים
                                (איוב ל לא)

גּוּפָם הוּא לֹא בָּאֲדָמָה
הֻטְמַן, לְפִי חֻקִּים.
עַל-כְּנַף רוּחוֹת, קַרְנֵי חַמָּה
עָלוּ אֶל רוֹם ֹשְחָקִים.

עָלוּ בִדְמוּת קָרְבַּן כָּלִיל
בִֹּשְחוֹר תִּמְרוֹת עָֹשָן,
נִסְפַּג הַחֹמֶר הַקַּלִיל
בִּצְחוֹר ֹשְבִילֵי עָנָן.

פָּרַשֹ הַנֵּצַח זְרוֹעוֹתָיו,
נִבְקְעוּ דַּלְתֵי ֹשְחָקִים,
הָיוּ לְעַרְפִלֵי סְתָו
לִמְֹשִי פְּתִיתֵי שְׁלָגִים.

בָּרָק בְּסַעַר מִתְחוֹלֵל,
בְּרַעַם: קוֹל ֹשוֹאֵג,
כָּל ֹשֶנֶּפֶשׁ תְּפַלֵל
וְהַדִּמְיוֹן אוֹרֵג.

לִרְסִיסֵי לַיִל זוֹרְחִים בַּגַּן
עַל גִּבְעוֹלִים רַכִּים,
הָיוּ לְשׁוּלֵי אַרְגָּמָן
בִּשְׁמֵי הַמֶּרְחַקִּים...

הָיוּ לְזַהֲרוּרֵי הָאוֹר,
רֹךְ רוּחַ קַל לוֹחֵשׁ,
בָּשְֹמֵי שָֹדוֹת וּכְפוֹר בַּקֹּר,
עָלֶה בַּדֳּמִי רוֹחֵשׁ...

מַגַּל קְשָׁתוֹת בָּעֲנָנִים,
אוֹת בְּרִית אַחֲרֵי סוּפָה...
...בְּלֵב אַחִים עַד קֵץ ֹשָנִים –
יָגוֹן, לוֹ אֵין תְּרוּפָה.

כל כתבי מלכה נשר בעברית, כרך א', עמ' 53

השיר - בצור עצור מעיני



בְּצוּר עָצוּר מַעְיָנִי


לְבָבִי גּוֹעֵשׁ, עָיַפְתִּי,
לֹא נַחְתִּי, וְלֹא ֹשָלַוְתִּי,
בְּעַצְמוֹתַי כָּאַב – בָּעַר בִּי
כָּל זֶה הַֹשִּיר אֲֹשֶר נִֹשְאַר בִּי,
הַנִּיב אֲֹשֶר עֲדֶן לֹא שַֹחְתִּי,
יְגוֹנִי ֹשֶלֹּא יִפַּחְתִּי,
הֲיֵֹש גּוֹאֵל לְמַעֲנִי?
בְּצוּר עָצוּר מַעְיָנִי...

אַֹשְרֵי כָּל פֶּלֶג וְיוּבַל
וְזֶה ֹשֶבּוֹ נוֹצֵץ: הַגַּל,
וְכָל נַחַל וְכָל נָהָר,
וְכָל אֲֹשֶר אִתָּם נָהַר:
כָּל טַל זָעִיר, טִפַּת מָטָר, -
מַה מְּאֻשָּׁר, מַה מְּאֻשָּׁר!
צוּר קָשֶׁה דַּרְכִּי סָגַר,
בְּתוֹך הַצּוּר לַשָּׁוְא אֶסְעַר,
יִיבַשׁ הַכֹּל אֲשֶׁר יָקָר בִּי,
לִרְאוֹת הָאוֹר עוֹד לֹא נִתַּן לִי!

הִתְפַּלְּלוּ נָא, מַלְאָכַי,
בְּעַד נַפְשִׁי, צִבְאוֹת ֹשַדַּי,
אַל תִּטְּשׁוּנִי, ֹשִמְרוּ עָלַי!
כְּחַלָּמִיֹש קָשִׁים יָמָי.
פִּתְחוּ נָא בְּאַבְנֵי הָהָר
פִּרְצָה צְנוּעָה, רַק סֶדֶק צַר,
נָקִיק פָּעוּט אוֹ ֹשְבִיל מִצְעָר,
פָּרוֹץ אֶפְרֹץ מִמְּעֵי הָהָר,
יִגְאוּ מֵימַי כְּמוֹ נָהָר,
אָפִיק עָמֹק לִשְׁטֹף אוּכַל,
רַוּוֹת אוּכַל, רַפֵּא אוּכַל
בַּסְּעָרָה קוֹלִי יִסְעַר,
וְיַבְהִיק אֲזַי בְּכָל גּוֹנִי
הָאָדָם ֹשֶכֻּלוֹ אֲנִי...

הופיע ב"דבר הפועלת", 1953.

מתחת לשיר כתובות השורות הבאות: מלכה שימו – כיום מלכה נשר, משוררת נודעת בהונגריה שמה הספרותי  היה 
Kecskeméti Mária עלתה לארץ לפני פחות משנתיים. כאן התמסרה כולה ללימוד השפה והספרות העברית, על אף היותה אם לילדים ומתלבטת בחבלי הקליטה הכלכלית. סיימה את אולפן עציון, ועתה שומעת שיעורים בבית-המדרש למורי-עם. על אף הישגיה הנפלאים, עדיין חיה את המעבר הקשה משפה לשפה, על כך יעיד גם שירה העברי הראשון המופיע בדפוס.

כל כתבי מלכה נשר בעברית, כרך א', עמ' 33

השיר - נא אדבר עליך




נָא אֲדַבֵּר עָלֶיךָ


וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְֹּרָפִים וּבְיָדוֹ 
רִצְפָּה, בְּמֶלְקָחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.
וַיַּגַּע עַל-פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל
שְֹפָתֶיךָ, וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר.
                        (ישעיהו ו'  ו-ז)



הֲיֵֹש לִי רְֹשוּת עָלֶיךָ לָֹשִיר,
לָרֹן עַל הוֹדְךָ מֻתָּר לִי, אֲדוֹנָי?
לָשֵֹאת עַל עֵטִי אֶת ֹשִמְךָ הָאַדִיר?
עַל נַפְֹשִי צָנְחוּ צִלְלֵי עֲווֹנָי...

מִי יִזְכֶּה עָלֶיךָ, עַל ֹשִמְךָ דַּבֵּר?
הָיֹה אֶהְיֶה נָא טְהוֹרָה מֵהֱיוֹתִי!
רַק אִיֹש קָדוֹֹש רַֹשַּאי ֹשִמְךָ זָמֵּר, -
וְטָעֻיּוֹתַי סָבְבוּ אוֹתִי...

עַל כֵּן כָּעֵת בְּלֵב נֶחֱרָד, רוֹעֵֹש,
אֶזְעַק: אֲנִי מְלֵאָה ֹשְגָגָה וָחֵטא –
יִגְּעוּ שִֹפְתוֹתַי בְּגַחֶלֶת אֵֹש
שַֹרְפֵי-אֲדוֹנָי וּמַלְאֲכֵי-הַֹשָּרֵת.

יִגּעוּ בָהֶן, ֹשֶבְּפֶה צָרוּף, טָהוֹר,
בְּנֶפֶֹש ֹשֶטָּבְלָה בְּפֶחָם בּוֹעֵר,
אֶזְכֶּה לִנְעֹם עָלֶיךָ, אֶת נִיבְךָ לֵאמֹר,
אֲנִי ֹשֶחֶמְלָתְךָ ֹשְלָחַתְנִי לְֹשוֹרֵר...



הופיע ב"דבר הפועלת" בדצמבר 1955.


כל כתבי מלכה נשר בעברית, כרך א', עמ' 25 

תמונתה של המשוררת מלכה נשר ז"ל